<h1>ראבי"ה סימן קל"ט</h1>
<h2>דף נא.</h2>
ואמר ר' זירא ואמרי לה במתניתא תנא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף נ[ו]טלו בשתי ידיו ואוחזו בימינו ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ומשגרו לבני ביתו במתנה, א"ר יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה הדחה שטיפה חי ומלא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ. חי עד ברכת הארץ, כדפרישית לעיל, וכן גורס רבינו אלפסי, ושוב מוזג, [כדתנן] ומודים חכמים לר' אליעזר וכו'. [פגום לא קאי [מלא] עליה], ופירשתי בערבי פסחים בספר זה, וגם פירשתי שם שיכול להוסיף על כוס פגום כמנהגינו ולברך ואין צריך להריקו. וכן איתא בהדיא בירושלמי הכא. ואומר אני דלית הלכתא כר' יוחנן, דהא אמוראי בתראי קפדי נמי אשארא, דאמרינן עיטור רב יהודה מעטר ליה בתלמידים רב חסדא מעטר ליה בנטלי. [פר"ח] שמוסיף מכוסם על שלו, ואינו נראה, דהא מלא הוא כבר. עיטוף ר' פפא הוה מעטף ויתיב ובריך רב אשי פריס סודרא ארישא. ובירושלמי גרסינן בסוף פרקין אבל כשהוא עומד יושב ומברך וכו' כדלקמן עד אכל מיסב מתעטף ומברך ואם עשה כן הרי הוא כמלאכי השרת מאי טעמא בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף. א"ר יוחנן ראשונים שאלו שמאל מה שתסייע לימין אמר רב אשי השתא דראשונים לא איפשיטא להו אנא עבדינא לחומרא. ומגביה[ו] מן הקרקע טפח א"ר אחא בר' חנינא דכתיב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. ומן השלחן לא ברירא לן אם צריך להגביה טפח. ונותן עיניו בו דלא ניסח דעתיה מיניה: א"ר אסי אין מסיחין על כוס של ברכה, משאוחזו עד שיברך, וגם לכל המסובים ראוי לשתוק ולכוון לבם. וא"ר אסי אין מברכין על כוס של פורענות מאי כוס של פורענות א"ר נחמן בר יצחק כוס שני, משום זוגות. ואע"ג דאמרינן בערבי פסחים כוס של ברכה מצטרף לטובה ולא לרעה, הני מילי בדיעבד שאין לדאוג, אבל לכתחלה בעינן להזהר, כדמפרש משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל, ותהא מצוה מן המובחר.
